פורסם ב-9 בפברואר 2009, 17:47 במדור כללי
המפלגה שלי היא קודם כל מרכזית. לא שמאל ולא ימין - אמצע. המפלגה שלי הייתה תומכת מחד בפינוי מאחזים בלתי מורשים, בצמצום מפעל ההתנחלויות, אבל לא בהפסקת הכיבוש. עד להודעה חדשה, אין אפשרות לוותר. לא על בקעת הירדן ולא על גב ההר. ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו. המפלגה שלי לא הייתה מחכה ליוזמות שלום ערביות, אלא יוזמת אותן. להוביל. לא להיגרר. אם כבר להגיד לא! שהחמאס יזיע. למה שישראל תגיד לא? ואם כבר יש יוזמות, להגיד כן לכל יוזמה, אבל עם תנאים ברורים ועקרונות בלתי מתפשרים. המפלגה שלי הייתה מגשימה מדיניות סוציאל-דמוקטית עם עקרונות של שוק חופשי, נוסח "לֶזַה פייר", אבל עם רגישות חברתית. מלחמה במונופולים והפרטה, ברם תוך סיוע מתמיד לחלשים בחברה ובייחוד קשישים ונכים.
המפלגה שלי הייתה חוסכת במטוס אף-16 אחד לטובת הקמת קומנדו הסברה לאומית. המפלגה שלי הייתה מתחייבת להתנות כל סיוע ממלכתי בלימודי ליבה בכל המגזרים. המפלגה שלי הייתה מחייבת שירות לאומי לצד צבאי חובה! המפלגה שלי הייתה מעניקה לימודים אקדמאיים חינם ללוחמים משוחררים . המפלגה שלי הייתה מקימה בית משפט לחוקה, כדי להפסיק את הפוליטיזציה של בג"ץ וכרסום מאזן הפרדת הרשויות במדינה. המפלגה שלי הייתה מעלה את אחוז החסימה ופועלת לשינוי שיטת המשטר, בעיקר כדי שתהייה כאן משילות יציבה וארוכת טווח. המפלגה שלי הייתה אוסרת על ראש ממשלה מושחת כאולמרט לכהן יום בתפקידו אחרי שהוגשו 5 כתבי אישום כלפיו.
במילים אחרות: אין לי מפלגה, אבל ביום שלישי הקרוב, אלך להצביע. ולא, זה לא יהיה פתק לבן. זה יהיה פתק עם הכתוביות מח"ל. לא בגלל הזדהות אידיאולוגית. ממש לא. בגלל שאחרי ניתוח קר של המצעים השונים, העמדות המצטברות , האידיאולוגיה ובעיקר הניסיון המצטבר - זוהי האופצייה הכי נכונה.
הממשלה שלי
עזבו אתכם מנדטים, עזבו אתכם גושים פוליטיים והרכבת גועליציות - שבו בנפשכם שיכולתם להרכיב את הממשלה המושלמת מבין כל נציגי המפלגות בכנסת, משיקולים מקצועיים נטו וללא קשר למספר המנדטים של כל מפלגה. איך היא הייתה נראית אז? הרשו לי להציע את הפתרון הבא - הממשלה שלי בכ"א הייתה נראית כך:
מהליכוד הייתי לוקח את ביבי כשר ההסברה ואת בני בגין כשר המדע (גיאולוג ראשי), ממפלגת העבודה את עמיר פרץ כשר ביטחון ואת שלי יחימוביץ` כשרת הרווחה. ממפלגת הבית היהודי, את פרופ` הרשקוביץ כשר חינוך ומהאיחוד הלאומי את ד"ר אריה אלדד כשר הבריאות. ממפלגת ש"ס, הייתי נותן שוב לאריאל אטיאס את תיק התקשורת ולאלי ישי את תיק התמ"ת. מישראל ביתנו הייתי נותן לליברמן את המשרד לבטחון הפנים (שילחם שם) ולד"ר עוזי לנדאו את תיק איכות הסביבה. מקדימה הייתי נותן ללבני את תיק המשפטים ולמרינה סלודקין את תיק הקליטה. ומה אם תיק האוצר? את תיק האוצר הייתי נותן לאדם מבריק מחוץ למגרש הפוליטי, פרופ` סטנלי פישר. מה אתם אומרים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה