פורסם ב-16 באפריל 2011, 3:00 במדור כללי
"אני מקשיב למילים ואני לא מאמין שזה מה שאני שומע. זה כזה זבל שהשטן לא ברא. העברית עילגת, מלאה בשגיאות, לוקחים מוטיב אחד ודופקים לך את הראש, כדי שזה יפמפם במוח" ~ התבטאות על הזמר הים תיכוני, ידיעות אחרונות.
שבוע טוב קוראים וקוראות יקרים! שבוע טוב ליהורם הגאון, ומאידך גם שבוע טוב לדודו הארון. סתם סתם, עזבו משחקי מלים כי הנושא טעון ובעייתי ומהווה סלע מחלוקת רציני בחברה הישראלית.
כחובב שירה, אני יודע שרבים הטקסטים המזרחיים הרדודים, השטחיים והמטומטמים שבוקעים היום, יותר מתמיד, מתחנות הרדיו ומערוצי הטלויזיה הפופולריים. אז נכון שמוזיקה מזרחית פופולרית היא 98.5% זבל, אבל הרי מוזיקה פופולרית היא באופן כללי די זבל, לא?! ועדיין, האם אחד מתוך אותם "אלילי הזמר העברי" כדוגמת גאון או אלברשטיין יכול לרטון או לבוא בטרוניות כלפי הטקסטים העמוקים והנפלאים של זוהר ארגוב שיצק לתוכם קול פעמונים נדיר ביופיו, תוך הקפדה מדהימה על היגוי נכון ומדוייק ביותר של השפה העברית בביצועים בלתי נשכחים שאין שני להם.
אבל לא זו הבעיה - הבעיה המרכזית באמירה של יורם גאון על הזמר המזרחי העכשווי זאת ההכללה הגסה.
בתוך כל השירים האלה יש גם כוכבי על עם טקסטים עמוקים ומלאי תובנות על החיים. ובכלל, את מי יורם גאון מכניס לתוך סל ההכללה הזאת? את שלומי סרנגה? את עמיר בניון? את יואב יצחק? את קובי אפללו?. האם המילים בשירים של קרן פלס טובים יותר? האם השירים על ההוויה התל אביביות של מחנק ומצוקה כלכלית טובים יותר? "קמתי והכנתי לעצמי כוס קפה. שמתי שתי כפיות סוכר. פתאום באת אלי מאחור ושאלת אותי אם ישנתי טוב?". נו באמת....
אני חושב שיורם גאון צריך קודם כל להתייחס לעיתונות המרכלת בישראל שהופכת ידוענים לאובייקטים חסרי חיים אישיים; לתוכניות הריאליטי שמבזות את המשתתפים ואת הצופה, כי אין זבל גדול יותר מ'האח הגדול', מ'היפה והחנון'!
לבוא ככה סתם ולתקוף מספר מועט של להיטים מזרחיים שמושמעים רבות ברדיו זאת צביעות. יש כל כך הרבה ערוצי רדיו תמיד אפשר להעביר למוזיקה שאותה אוהבים. דע עקא, שזהו המיינסטרים הישראלי היום, שלא פונה עוד רק לפלח קטן מהאוכלוסייה - אלא זהו, הלכה למעשה, לב לבה של המוזיקה הישראלית היום, זו שמרקידה את חבריו האשכנזים של גאון בחתונות ובשמחות, זו שמחברת את בני המיעוטים לתרבות ולמוזיקה הישראלית וזו שמעוררת לתחייה טקסטים דתיים יפייפיים עם השפעות קוסמופוליטיות - טורקית, יוונית, תימנית, ערבית, אנדרולומוסית (מרוקאית) וכיוצ"ב. ובכלל, היא שומר החותם של מגזר גדול ודומיננטי בחברה הישראלית שתמיד סבל מקיפוח, התנשאות ואפליה עדתית - עדות המזרח.
כן, הזמרים המזרחיים פופולריים בזכות המוזיקליות שלהם ובזכות ההופעה, ברם כל אחד מהם זמיר אמיתי. המילים הרדודות בחלק מהשירים הם אחוז קטן מסך כל הלהיט ואפשר להתעלם מהן. המילים הן רקע ליכולת הגבוהה של הזמרים האלה שבאה לביטוי בקולם של הזמרים. כמובן שמילים וביטויים כמו "גאלה על הסקאלה" או "געגועים לחיבוקים חמים" אינם באים כלל בחשבון ורומסים ברגל גסה את השפה העברית, ברם זהו מיעוט שלא מעיד כלל על הכלל.
ועם יד על הלב, כשאתם נוסעים באוטו ומתחשק לכם לשבור את השגרה של כל שיר על האייפוד, יש כמו לשבור את השגרה עם איזה שיר טוב ומסלסל של זוהר ארגוב. תנסו גם אתם לשים איזה זוהר טוב ולסלסל בקול: "עעעעאאאת דודייים, כלההההאאעעההעאא, וולאק, בואי אל גני!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה