פורסם ב-21 במאי 2010, 22:18 במדור כללי
מחירי הדירות האמירו ביותר מ17% רק השנה, בעוד שכר המינימום לא השתנה כמעט ב15 השנים האחרונות. העבדות המודרנית של המשפחות העשירות בארץ מובילה אנשים צעירים אל סף ייאוש, ולפעמים אף לפי תהום. הם נדרשים להקריב 3 שנים מחייהם למען שירות פעיל בצבא, ללא משכורת וללא תכנון אמצעים כלכליים שיאפשרו את קיומם העצמאי אחרי השירות, תוך סיכון ממשי לחייהם ולחוסנם הנפשי במקרים מסויימים, אח"כ הם נדרשים לתכנן טיול גדול בעולם, כדי לברוח קצת מהמציאות הטורדנית והלחוצה בארץ, ומשהם נחשפים למציאות החיים הנוחה ומסובסדת של אחיהם המערבים, הם מבינים שהאכילו אותם קש כל אותן שנים מעצבות, בגלי שירי המולדת והעצמאות ושטיפת המוח הציונית שמסתירה את קשיי ההישרדות בחיים האזרחיים שמולם יתמודדו בעתיד, באותה מציאות בלתי אפשרית, בארצם המפולגת. מה הפלא שרבים מהם בורחים לסמים או לאסקפיזם זול בגואה או באיזה חור נידח ביערות הדרומיים. רבים מפחדים להתמודד עם המציאות הקשה ולעיתים הסוריאליסטית בארץ, של בית-משפחה-ילדים ועוד נדרשים להגשמה עצמית.
אלו שנשארים בארץ, מכורח המציאות או מפני שידם לא משגת, נדרשים חיש מהר ללמוד, להיפרד מההורים ולהקים בית בישראל. את הלימודים אך סיבסדו בקושי, בעזרת המענק העלוב של הצבא שמספיק אולי לשנה ראשונה, ובעזרת מלגות אומללות שכדי להשיגן נדרשות יכולות שיכנוע של איש מכירות. אחרי שפירקו את כל החסכונות שלהם על הטיול הגדול ואת שכר הלימודים שילמו בקושי בזכות העזרה של ההורים, הם נדרשים לצאת לשוק העבודה שמתייחס אליהם כמו עבדים מודרניים. שעות מטורפות ושכר בסיס של עובדי משתלות. אבל כאן מגיע השלב הקריטי ביותר של חייהם - המאבק האימתני של השנים האחרונות בחיפוש דירה לבאות.
אין כמובן פרופורציה בין השכר שלא עולה למחירי הדירות המטורפים, וכך אנו ניצבים שנה אחר שנה מול התנגשות הנתונים הגדולה שלא מפסיקה "להתעדכן". המצב החמור נגרם מ2 סיבות עיקריות - א. חוסר ברגולציה ובפיקוח ממשלתי על המחירים, מאפשרים לקבלנים ולנדל"ניסטים להשתולל ולהקפיץ את המחירים כיד הדמיון בניגוד מוחלט לערכם הממשי. כך למשל דירת שיכון מכוערת, לא בטיחותית ובגודל אמבטיה, שנבנתה ע"י עמידר בשנות ה-60 כדי לשכן עולים, משמשת היום כר נרחב להקפצת מחירים, כי היא ב"מרכז העניינים", כן, כל מרחב גוש דן שמאכלס בערך חצי מהאוכלוסייה, 3 מליון אנשים, הוא המטרופולין? הרי "המומחים", הקבלנים הישראלים ידועים בכל אירופה כמקפיצי מחירים. תשאלו כל מי שחי בלונדון, כמוני, או במקומות אחרים, אפילו הארלם בניו יורק, הפך כר להשקעות מטורפים של ישראלים. אדמה זולה בקרבת מטרופולין או מרכז עסקים, בגלל הרקע החברתי-כלכלי, פלוס בצע כסף הוא כר נרחב לפעולת ישראלים רודפי שלל ובצע.
הסיבה השנייה, והלא פחות מרכזית, היא שלאנשים עשירים וגם בינוניים אין במה להשקיע אז הם קונים דירות, "נדל"ן" ואנחנו הצעירים נדפקים. התוצאה ברורה - צעירים לא יכולים לעמוד היום מול משכנתה מפלצתית של שכר דירה בינונית ואנו חיים בצדק בתוך בועה כלכלית. אני, אישית, לא מכיר הרבה צעירים עם 500 אלף שקל פנויים, ואם אתה לא עשיר או לא חסכת בעצמך שקל לשקל, אז אתה לא יכול לקנות דירה בסיסית בסכום שעולה על מליון שקל טיבין וטקילין. עד לפני 5 שנים, אותן דירות עלו לערך מחצית מהסכום היום, ואת 500 אלף השקל היו פורסים במשך שנים במשכנתא מחייבת והשאר היה משולם ע"י החסכונות הגדולים, כשעוד הייתה ריבית מספקת בבנק.
לכך תוסיפו את האבסורד הגדול. האזרחים הערבים, הדרוזים, הבדואים והאחרים, בניגוד לבני דודם היהודים, שעדיין נחשבים כאן לרוב, מלינים רבות על חוסר השתלבותם בחברה, הפקעת אדמות וכיוצ"ב, אך מעולם לא יוצא קולם של חברי הכנסת שלהם אל מול מאבק במחירי הדיור הציבורי, או להבטחת זכויות דיור או סיבסוד כלכלי לזוגות צעירים. הסיבה פשוטה: הבעיה הזאת לא מטרידה אותם. הם בונים כיד הדימיון וילות ענק ללא היתר, ללא רשות, בחסות החוק וגם לא נדרשים לחובות של מסים, ארנונה, היטלי השבחה ונדל"ן, שירות לאומי או צבאי, מילואים ושאר מרעין בשין. כך נותר הישראלי היהודי המפלה, למעשה מופלה. אין לו הזדמנות להתחיל בגיל 18 בלימודים, אין לו אפשרות לבנות בית קרקע רחב מימדים בניגוד לחוק ואין לו זכויות דיור אלמנטריות כמו בכפרים הערבים. כך הוא נדרש לספק חובות ופחות לקבל זכויות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה