פורסם ב-2 ביולי 2009, 10:23 במדור כללי
מותו בשבוע שעבר של מייקל ג`קסון מדום לב בגיל 50 הוא אחד הפספוסים הגדולים של עולם הפופ, כשהכוכב הגדול ביותר בתולדות המוזיקה להמונים לא הצליח לחזור ולממש את משאת חייו האחרונים - קאמבק היסטרי שיפיח רוח חיים בקריירה המדשדשת וישים קץ לשמועות שהפכו אותו לשבר כלי - מייקל ג`קסון נכשל במבחנו האחרון במירוץ האינסופי לאהבת הקהל שלוותה בשערוריות הגדולות בהיסטוריה של הפופ העולמי.
סיפור חייו של המוזיקאי התמהוני מלמד אותנו שיעור חשוב על מגבלות אנושיות, על בדידות מקאברית גם כשאתה בפסגת הקריירה מוקף בעשרות יחצ"נים ומליוני מעריצים ספון בפארק שעשועים, על חוסר התכלית בחיים רהבתניים, נהנתניים ובזבזניים להכעיס כשהם בונים מיתוס של אושר והצלחה כלכלית מדומים ובעיקר כשזה האחרון אינו נמדד בעושר או חפצי ערך חומריים.
ב-20 השנים האחרונות לחייו השערוריות סביבו כה תכפו והתרבו, עד שכמעט והשכיחו מהתודעה את קיומו ואת מעמדו של מייקל ג`קסון כמוזיקאי-על. הוא היה אחד מ-3 המוזיקאים השחורים החשובים ביותר בתולדות הפופ, אחרי ג`יימס בראון ולצד סטיבי וונדר. בדרך לתקליט הנמכר ביותר בהיסטוריה, "מותחן" מ-1982, ג`קסון בנה עצמו כזמר, מלחין, מעבד, מפיק מוזיקלי ורקדן פנומנלי שסלל את הדרך לעשרות מוזיקאים שחורים ואמני פופ מובילים כמו ג`סטין טימברלייק, בריטני ספירס, ביאונסה, ג`יי-זי, אשר, פי-דדי ואחרים.
הוא החל כסולן של חמישיית הג`קסונים תחת ניהולו הנצלני והרודני של אב המשפחה, וכבר אז, כשעיקר תפקודו הסתכם כמבצע ופחות כיוצר, היכולות הקוליות שלו היו סנסציוניות. לג`קסון היתה ישיבה על קצב ייחודית וחד-פעמית, וה"פרייזינג", הפיסוק המוזיקלי של המילים, ההברות והמשפטים שלו על הרקע הקצבי וההרמוני, היו מעוררי השתאות ופשוט בלתי ניתנים לחיקוי.
בשלבים מאוחרים של הקריירה, בעיקר באלבום "BAD" מ-1987, הוא כבר השאיר לעצמו חלקים נרחבים בשירים להתנשמויות, התנשפויות ואלתורי הברות נטולי תוכן, שבהן הקול האנושי שלו ניגן בווירטואוזיות תפקידים שג`קסון המציא ושבדרך-כלל שמורים לכלי הקשה ולכלי נשיפה. ברם כאמור גולת הכותרת במפעלו המוזיקלי הייה האלבום THRILLER או "מותחן" בעברית שהשתמש בפופולריות של סרטי הסלאשרים בשנות ה-80 יחד עם מוזיקה מקפיצה וייחודית. זהו אלבום מופת שזכה לאהדת המבקרים ולאהבת קהל המעריצים והוא שביסס אותו כדמות ייחודית בהיסטוריה של המוזיקה העולמית.
בשנות ה-90 ג`קסון עבר ממעמד של חלוץ וממציא ופורץ דרכים, למי שמנסה להתחקות אחרי אופנות ומחזר אחרי אהדת הציבור, בשירים שחלקם התחרו לשווא בצעירים אופנתיים ממנו, וחלקם היו החלשים ביותר שיצר. דווקא בשנים האחרונות עבד לקראת אלבום קאמבק עם כמה מהעילויים העכשוויים הכי חמים במוזיקה השחורה, באלבום שהיה אמור לצאת רק לאחר שיבתו לבמות בקיץ הקרוב.
חלק מההצלחה של ג`קסון כבעל האלבום הנמכר בכל הזמנים קשור לא רק לאמנות טהורה אלא גם לתזמון ולמהלכים שיווקיים ותדמיתיים חלוציים שסייעו לו. אבל בניגוד לדעת רבים ממקטרגיו, ג`קסון מעולם לא היה אמן חלול או בובתי, או נטול אופי וזהות ויכולות אישיות מפעימות. נהפוך הוא - חלק מהטרגדיה של חייו ושל מותו נובע מכך שמשלב מסוים בקריירה הפופולריות של ג`קסון חיבלה בכושרו היצירתי, במקום שתעזור לו למקסם אותו.
ג`קסון האייקון שיתק וכיווץ את ג`קסון המוזיקאי כבר 20 שנה לפני ששרירי הלב של האדם והאמן הכה ייחודי הזה חדלו מלפעום. דמות הזאב הבודד מאלבומו הנמכר בהיסטוריה תחקק כדמותו של נפיל דור הMTV.
THEY DONB'T CARE ABOUT US
חלק מהסרט הדוקומנטרי - "לחיות עם מייקל ג`קסון" (2003) 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה