פורסם ב-12 באוגוסט 2012, 19:51 במדור כללי
15.08.2012
1. המחאה החברתית כאן - והיא לא הולכת לעזוב.
אמנם הפוליטיקה הקטנה חיסלה את רוב מנהיגי המחאה, ומספר האנשים שמגיע להפגנות הולך ופוחת - ברם, סדר היום הציבורי מוכיח שקיץ 2011 שינה את התודעה הישראלית לחלוטין.
סקר "הארץ" האחרון למשל גילה שהפופולריות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר האוצר יובל שטייניץ בשפל: רק 31% תומכים בנתניהו ורק 19% בשר האוצר שלו. השפל הזה לא משקף רק את האכזבה מהצעדים הכלכליים שהם נוקטים, אלא בעיקר את העובדה שלראשונה מזה שנים - סדר היום הישראלי הוא כלכלי וחברתי בעיקרו. כל הניסיונות לחמם את הגזרה האירנית ולמלא את התקשורת בהפחדות על מלחמות וטרור לא עוזרים: הציבור רוצה תשובות ליוקר המחיה, לחינוך ולבריאות.
שלי יחימוביץ', אהוד ברק, שאול מופז ויאיר לפיד - איש מהם לא מאיים על שלטונו של נתניהו. הציבור לא רואה בהם מנהיגים מנוסים, בטח כאלה שיכולים להוביל שינוי ארוך טווח בישראל. היחידים שמאיימים על נתניהו הם מחירי הדיור המנופחים, יוקר המחיה, מסמוס מסקנות ועדת הריכוזיות שהוא עצמו הקים והכישלון בשיפור רמת השירותים הציבוריים.
המחאה נכשלה בכך שבתוך סדר היום הכלכלי שלה היא עדיין לא ייצרה שיח המייצג את הבלתי מחוברים - אלה שאינם מוגנים על ידי עופר עיני והמונופולים שלו או אהוד ברק ותקציב הביטחון שלו. הקיצוץ התקציבי והעלאות המסים המסתמנות כיום משקפות את השיטה הישנה, שבה חותכים את השירותים ומעלים את המסים לבלתי מחוברים, בעוד החזקים והמסודרים במגזר הפרטי והציבורי ממשיכים להתרחק משאר חלקי העם.
2. שר הביטחון אהוד ברק הוא פוליטיקאי חברתי ידוע. ממרומי המגדל התורן שבו הוא שוכן הוא מגיח מדי פעם ונותן הרצאות לממשלה בנושאי חברה וכלכלה. לפני שבוע הרביץ בנו ברק הרצאה סדורה על כך שהתיאוריה הכלכלית של נתניהו ושטייניץ פשטה את הרגל, והממשלה צריכה להגדיל בעת הזאת את הוצאותיה וגירעונותיה - וללמוד מכישלונה של מדיניות הצנע באירופה ובארה"ב. ברק נשען על הרעיונות של חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' פול קרוגמן, המפרסם מדי שבוע מאמרים פרובוקטיביים ב"ניו יורק טיימס" שבהם הוא קורא להגדיל את ההוצאה הממשלתית ולהעלות מסים חלופיים.
בקיץ 2011 הפנימו מאות אלפי ישראלים חדשים את ההשפעה ההרסנית של קשרי הון-שלטון-עיתון על התחרות, הדמוקרטיה, הפריון, היושרה והסולידריות החברתית בישראל. הם עדיין לא הבינו שלצד ההון-שלטון וועדי המונופולים יש חונטה שלישית שקובעת את סדר היום הכלכלי והחברתי בישראל, ובראשה עומד כיום אהוד ברק - ולצדו מאות גנרלים בדימוס שזרועים בכל חלקי הפוליטיקה, המגזר הציבורי והמגזר העסקי.
3. קיץ, הבורסה בתל אביב נופלת, מחזורי המסחר מצומקים - וזאת הזדמנות טובה לאנשי העסקים השולטים בעיתונות במישרין ובעקיפין לשטוף לשטייניץ, לנתניהו ולאידיוטים שימושיים רבים את המוח על כך שהרגולציה הרסה את שוק ההון הישראלי או את המשק הישראלי.
לכל האידיוטים השימושיים, שקונים את הסחורה שעיתוני הטייקונים מאביסים אותם, כדאי לבדוק לבדוק אילו מניות ואג"ח נפלו בשנה האחרונה - ומה הקשר שלהן לצמיחה, לפריון, לתחרותיות וליצירת ערך ומקומות עבודה. עשו לעצמכם טובה ונסו לא להיות אידיוטים שימושיים, והפנימו אחת ולתמיד שכל עוד הבורסה בתל אביב מורכבת בעיקר ממונופולים וממוסדות פיננסיים שמעמידים אשראי למונופולים ולפירמידות, היא אינה רלוונטית כברומטר למצב המשק ובריאותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה